אני רוצה לספר לכם על אבא שלי / שלמה לאופר

אני רוצה לספר לכם על אבא שלי.
לאבא שלי קוראים  אבינועם והוא נפטר כמעט לפני חודשיים. אבא שלי אהב מאד את מכבי תל אביב בכדורסל, מגיל צעיר הוא היה הולך למשחקים שהיו בארץ ורואה את שאר המשחקים בטלוויזיה.  היו לו חולצות, צעיפים וכובעים של הקבוצה ובשנים האחרונות הוא עשה מנוי. כשמכבי ניצחו ביורוליג הוא הלך לחגוג  איתם בכיכר בתל אביב.
אבא שלי מאוד אהב את הצבעים כחול וצהוב שהם הצבעים של מכבי תל אביב ופחות אהב את הצבע האדום שזה הצבע של הפועל שהם היריבים של מכבי. בכל זאת היו לו הרבה חברים טובים מאוד שאוהדים את הפועל והוא היה נפגש איתם במשחקים והם היו מתחבקים למרות היריבות הספורטיבית.
כשאבא שלי היה יכול הוא לקח אותי ואת אחותי למשחקים של הקבוצה כדי שגם אנחנו נהיה שותפים לחוויה, ובאמת מאוד אהבנו ללכת אתו למשחקים.
כשאבא שלי רכש את המנוי הוא מיד התחבר בחברות עמוקה לאלו שישבו לידו והם הפכו להיות חברים מאוד טובים. אחרי שהוא נפטר הם ביקשו מהנהלת מכבי להקדיש משחק לזכרו, הם הדפיסו חולצות מיוחדות ויצרו קשר עם דורון ג'מצ'י שהיה שחקן המון שנים במכבי תל אביב והיום אחראי על הטקסים במשחקים. הוא הודיע להם שבמשחק שיתקיים ב 6.1.2019 ייערך טקס לזכרו של אבא שלי.
הגענו להיכל ביום המשחק וחיכינו לכל המשפחה. החברים של אבא חילקו את החולצות שהכינו בעבורנו ונכנסנו לאולם. בגלל שזה גם היה יום ההולדת שלי, דוד שלי רצה לשמח אותי אז קנו לי סוודר של מכבי תל אביב ונכנסנו למשחק.
בהיכל יש שלושה סוגי מושבים. היציע, שם לאבא שלי היה מנוי, האולם והמושבים על הפרקט. נתנו למשפחה הקרובה, כלומר לי, לאחים שלי, לאימא שלי ולסבתא שלי, להיכנס לאולם. כשהתחיל המשחק דורון ג'מצ'י ניגש אלינו, לחץ לאימא שלי את היד ודיבר אתנו כמה דקות. אחר כך הוא העביר אותנו לשבת על הפרקט.
בכל פסק זמן התרחש משהו על המגרש. פעם המעודדות רקדו ופעם היה משחק של אוהדים שהיו צריכים לקלוע לסל.
המשחק היה מרתק. ואז ג'מצ'י ניגש אלינו ואמר לנו להתכונן, כי בפסק הזמן הבא יתקיים הטקס. מאוד התרגשנו כולנו, לא ידענו מה יהיה בדיוק.
כשהוכרז פסק הזמן, שחקן העבר ליווה אותנו למרכז המגרש. על כל המסכים הוקרנה התמונה של אבא שלי עם השם שלו והשנים שבהן חי. בזמן שעמדנו שם הכרוז סיפר על אבא שלי שהיה אוהד שרוף של מכבי ושבפטירתו הציל חיים של אחרים כי תרם איברים. כשהכרוז סיים לדבר כל הקהל עמד על הרגליים ומחא כפיים לאבא שלי. כשפסק הזמן הסתיים דורון ג'מצ'י ליווה אותנו בחזרה אל מחוץ למגרש.

משפחת לאופר ודורן ג'מצ'י בטקס


המשחק נמשך ונהנינו להריע לקבוצה, לעודד אותה ולעקוב אחרי תוצאות המשחק. בסופו של דבר מכבי תל אביב גם ניצחה את הפועל אילת 91 – 101.
בסיום המשחק יצאנו החוצה ופגשנו את כל המשפחה והחברים הרבים שבאו וסיפרו לנו עד כמה שהטקס היה מרגש ושהם נהנו מאוד.
אני מתגעגע לאבא שלי והרגשתי באותו זמן טוב בגלל שכולם מחאו כפיים ואם אבא שלי היה בחיים אז הוא היה גאה בזה.



תגובות

  1. שלמה היקר
    נהננו לקרוא את הכתבה שלך יישר כח.
    ריגשת אותנו מאוד.
    שהקב"ה ישמור עליך ושלא תדעו עוד צער.
    אמן!!!

    השבמחק
  2. שלמה המתוק, התרגשתי מאוד לקרוא את הכתבה שלך. שלא תדעו עוד צער, ה' ישמור עליכם!!!

    השבמחק
  3. שלמה אני עידו דהן מכיתה ה1 אני מאוד אהבתי ומאוד היתרגשתי ושתמיד תדע שאבא שלך תמיד איתך והוא שומר עליך מלמעלה אוהב אותך אחי ורק בשורות טובות

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סדנאות העשרה בבית הספר נווה אברהם בלי שיעורים, בלי מבחנים ובכל זאת לומדים / הוד אברמן

אחותי קפצה כיתה-החיים האמיתיים/ אליס קרסו וגיל פרידמן